מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל
ר' שמואל הנגיד
ספרד, המאה ה-10
מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָּם
גַּם נֶאֱסַף תִּשְׁרֵי וּמֵת עִמָּם,
בָּאוּ יְמֵי הַקֹּר, וְהַתִּירוֹשׁ
אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְּלִי דָמַם.
לָכֵן, יְדִידִי, סֹב אֱלֵי רֵעִים
כָּל אִישׁ וְאִישׁ יַעַשׂ אֲשֶׁר זָמַם!
אָמְרוּ: חֲזֵה עָבִים בְּהַגְשִׁימָם
וּשְׁמַע שְׁמֵי מָרוֹם בְּהַרְעִימָם
וּרְאֵה כְפוֹר וּלְשׁוֹן מְדוּרָה –
זֶה יֵרֵד וְזֶה יַעַל וְיִתְרוֹמָם.
קוּמָה, שְׁתֵה בַכּוֹס וְשׁוּב וּשְׁתֵה
בַכַּד, וּבַלַּיִל וְגַם יוֹמָם!
|